הסיפור האחרון שסיפר רבי יהודה וסרמן זצ"ל
באחד מימי הבצורת נסע הגאון רבי אליהו מאני למצרים להביא לחם ומזון לתושבי חברון. הוא התארח בביתו של שר האוצר של מצרים, קטאווי פחה, יהודי מוקיר חכמים.
קיבל השר את הרב בכבוד גדול והזמינו לארוחת צהריים. כשסיימו, התנצל השר בפני הרב שעליו לעזוב את המקום ולהתייצב בפני המלך והוסיף: "היום נפתח מכרז לתפירת בגדים לחמשים אלף אנשי צבא, גם אני הצעתי הצעה על טיב הסחורה ועל מחיר הבגדים, על כן עליי להיות נוכח בשעה זו אצל המלך".
בירכו הרב בהצלחה במעשיו והוסיף: "היזהר שלא תימשך במשא ומתן, שלא תפסיד את תפילת המנחה".
הבטיח השר כי יעשה כדבריו וישמור עצמו שלא יפסיד את תפילת המנחה.
במהלך הדיון הארוך של המלך ויועציו בכל ההצעות שהוגשו במכרז, הביט השר בשעונו וראה כי בעוד רגעים מספר תשקע החמה, אם ימתין עד שיגיע תורו לדבר על הצעתו יפסיד את זמן התפילה. התנצל השר בלחש בפני חבריו, קם והלך לחדר אחר בכדי להתפלל תפילת מנחה.
בעודו מתפלל האזין הקב"ה לתפילתו, ונתן בלב המלך והשרים לבחור את השר קטאוי במכרז. ביקש המלך לברכו אך לא מצאו. חבריו אמרו למלך כי יצא השר כעת להתפלל.
כשחזר שאל אותו המלך: "מאימתי נעשית כל-כך צדיק וחכם שאתה קם באמצע מושב המלך והשרים בכדי להתפלל?" סיפר לו השר: "הגיע אליי מארץ ישראל חכם גדול, הבטחתי לו שאתפלל מנחה, לכן יצאתי כדי לקיים את הבטחתי..."
כשהלכו השרים, קרא המלך לשר קטאוי ואמר לו: "בתי שוכבת על ערש דווי זה מספר חודשים, הזמנתי רופאים מומחים לרפאותה, וכולם העלו חרס בידם, ביקשתי מאנשי הדת הערבים להתפלל עבורה, אך ללא הועיל, אנא הזמן אליי את הרב שבא אליך, כדי שיברך אותה, אולי תעלה ארוכה למחלתה".
נעתר השר לבקשת המלך, וביקש מהרב אליהו מאני לבוא עימו לארמון המלך כדי להתפלל על בתו של המלך. הסכים הרב, נכנס לחדרה של בת המלך והתפלל לפני הקב"ה שיקדש את שמו בעולם וישלח רפואה שלמה לבתו של המלך. תפילתו של הצדיק לא שבה ריקם, וכעבור שלשה ימים קמה בת המלך ממיטת חוליה.
שמח המלך שמחה גדולה, הודה לרב ושאלו: "מדוע הוצרכת הוצרכת לבוא למצרים?"
השיב לו הרב: "לחם אין בכל הארץ, הרעב חזק, באתי להביא מעט מזון לתושבים". באותו הרגע ציווה המלך לשלוח מספר שקי תבואה לחברון, ועיטר את הרב בזהובים. כך התקדש שם שמים על ידי הרב אליהו מאני...
שגרת החיים והמציאות העמוסה גורמים לנו לעיתים לוותר על העיקר, לדלג על תפילות, לפספס מצוות, להעביר את החסד לאחרים ולהישאר בסוף היום, עייפים, מותשים, טרודים ובעיקר... ריקים מתוכן רוחני.
פעמים רבות אנו מוותרים לעצמנו, מעבירים את המצוות למחר, דוחים את השיעור לשבוע הבא, עוזרים בבית אחרי שכבר אין מנוס, ופשוט... מפספסים את החיים...
אל לנו לחשוב שאם נשקיע במצוות, נוותר על ממון בגלל תפילה במניין, נסייע ונעזור לאחר על חשבון הזמן שלנו אנו נפסיד. ממש לא כך!
מה שמגיע לך יגיע אליך בכול מקרה, וכשאתה מראה לבורא שרצונותיו חשובים לך, שאתה נותן מזמנך ומהונך בשבילו, הבורא לא נשאר חייב, את המגיע לך ישלש, וימהר להביאו.
אתה הזוכה הכפול, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, הזכויות שלך יביאו אותך למקומות הזוהרים ביותר... דע לנצל את חייך...
יום טוב ובשורות טובות
לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!
התמונה מויקיפדיה - מאת אורלילי - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=19223710
יקח לא פחות מ-8 פרוטות, (ערך שווה פרוטה כ-5 אגורות),
ויאמר: הריני מכוון למה שכיוון רבי מאיר בזה שנענה שר בית הסוהר, ויאמר 3 פעמים:
ואח"כ יאמר:
יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלוהי אבותי, כשם ששמעת את תפילתם ואת תחינתם, והצלת אותם מכל צרה וצוקה, ועשית עמהם ניסים ונפלאות גלויים ונסתרים,
והוצאת אותם מאפלה לאורה, כן בזכותם יהי נא שעת רחמים ועת רצון מלפניך, ותעשה עמדי (פלוני בן פלונית) ועם כל עמך בית ישראל
בכל מקום שהם, ניסים גלויים ונסתרים ותצילנו מכל צרה וצוקה מעתה ועד עולם,
(ויבקש מה שצריך לעצמו ולאחרים כגון: ובפרט שתשלח רפואה שלימה לחולה פלוני בן פלונית)
***
תפילה לעתות צרה מהרב המגיד הקדוש רבי ליבער הגדול מבארדיטשוב זי"ע אשר קיבל מאליהו הנביא ז"ל