היה יהודי עשיר שלפני הפסח הכין ומכר יין שרף, ונסע עם החבית למכור את היי"ש.
בדרכו עבר עם החבית בגבול בין מדינה למדינה, וכשחצה את הגבול תפסו אותו שומרי הגבול ולקחו ממנו החבית יי"ש, כי היה אסור לפי חוק המדינה לסחור עם יי"ש ללא רשיון.
נסע היהודי לרבי אלימלך (מליזענסק) זי"ע ובכה מאוד שלקחו ממנו החבית יי"ש, וענה לו רבי אלימלך שילך ויאמר לשומרי הגבול, יטעמו מהחבית יי"ש, ויראו שזה מים ולא יי"ש!
וכך עשה היהודי וצווה לשומרי הגבול לטעום מהחבית יי"ש וראו שהיא מלאה מים ולא יי"ש, ולכן נתנו לו בחזרה חבית היי"ש, והיהודי חזר שוב לרבי אלימלך ובכה לפניו שחבית ה-יי"ש הינה מקור פרנסתו לצרכי פסח ועכשיו החבית מלאה מים, מייד אמר לו רבי אלימלך שיטעם ויראה שהחבית מלאה יי"ש, וכך היה! שהחבית חזרה ליי"ש, והיה ליהודי צרכי פסח בהרחבה גדולה.
פעם היה מלך שאבדה טבעתו וצווה לחפש את הטבעת!
אמר המלך - מי שקיבל עליו לחפש את הטבעת, נתן לו המלך הרבה מעות שתהיה לו אפשרות לחפש את הטבעת.
והיה שם יהודי עני ואביון ולא היה לו במה להכין צרכי פסח, ואמרה לו אשתו: הנה אתה רואה שהמלך נותן מעות לכל מי שרוצה לחפש את טבעתו, לך ותאמר למלך שגם אתה רוצה לחפש את הטבעת והמלך ייתן גם לך מעות, ובזה הכסף יהיה לנו להכין צרכי חג הפסח!
שמח האיש בעצת אשתו,והלך למלך ואמר שגם הוא רוצה לחפש את טבעת המלך, וקבל מעות מהמלך.
היהודי הכין כל צרכי פסח בהרחבה גדולה, וגם היה מכניס אורחים והביאם לביתו לליל הסדר.
למלך היה יועץ גוי שונא ישראל, וצרה עינו ביהודי שרימה את המלך, ולכן הלך בליל הסדר וקרא למלך: בא ותראה מה היהודי עשה בכסף שקבל ממך, והמלך הגיע ב-"דיינו" והיהודי החסיד קורא: אילו הוציאנו ממצרים וכו' וכל האורחים עונים "דיינו" (דייני בהברה חסידית) וכך בכל בית , ולאותו יועץ שונא ישראל קראו "דייני" ואמר המלך: היהודי עושה עכשיו חקירה מי גנב את הטבעת שלי? וכולם אומרים דייני?! ולכן צווה המלך לאסור את היועץ, ולענותו עד שיודה, וכך היה!
הכומר דייני הודה שהוא עצמו גנב את טבעת המלך וליהודי היה כל צרכי פסח בהרחבה גדולה.
מעשה השלישי
היה יהודי עני שעבד אצל הפריץ והיה מוזג בבית המרזח שלו.
פעם לפני חג הפסח אמר לו הפריץ: נכון שאם לא הייתי מפרנס אותך הייתה גווע ברעב?
ענה לו היהודי: יש אלוקים בשמיים והוא זן ומפרנס לכל, ויש לו הרבה שליחים, ומיד כעס הפריץ ופיטר את היהודי! ולא היה לו להכין את צרכי פסח.
ולפריץ היה קוף קטן ואוסף מטבעות זהב נדירים! ופעם נכנס לאוצר המטבעות עם הקוף ובדק וצחצח בפיו את המטבעות, וכשהפריץ יצא מהחדר, עשה הקוף מה שהפריץ עשה, וגם שם מטבעות בפיו ובלע אותם, נחנק, ומת.
וכשחזר הפריץ, ראה את הקוף מת, וציווה למשרתו שיזרוק את הקוף המת לחלון ביתו של היהודי שפיטר, ואכן המשרת עשה כך.
וכשזרק המשרת את הקוף לחלון ביתו של היהודי, נקרעה בטנו של הקוף, והיהודי המבוהל שמע רעש ובא מייד! הוא ואשתו ראו את פגר הקוף ואשתו נבהלה, "מי זה עשה מעשה מכוער כזה? זרוק מייד את הנבלה מכאן!"
אך היהודי ראה מטבע נוצץ בפיו של הקוף, ומטבעות זהב בתוך בטנו, וכך הוציא את המטבעות, קבר את הקוף המת, והיה לו צרכי פסח בהרחבה.
בליל הסדר הלך הפריץ לראות את היהודי המסכן והעני, ונדהם לראות שיש לו כל טוב ושאלו מהיכן? והיהודי סיפר שזרקו לו קוף עם מטבעות לתוך ביתו,
ענה לו הפריץ: עכשיו אני מודה שאלקים הוא זן ומפרנס לכל, והיה ליהודי צרכי פסח בהרחבה גדולה.
חג שמח, ושכולנו נזכה לקבל את כל שעל לבנו... אמן!
יקח לא פחות מ-8 פרוטות, (ערך שווה פרוטה כ-5 אגורות),
ויאמר: הריני מכוון למה שכיוון רבי מאיר בזה שנענה שר בית הסוהר, ויאמר 3 פעמים:
ואח"כ יאמר:
יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלוהי אבותי, כשם ששמעת את תפילתם ואת תחינתם, והצלת אותם מכל צרה וצוקה, ועשית עמהם ניסים ונפלאות גלויים ונסתרים,
והוצאת אותם מאפלה לאורה, כן בזכותם יהי נא שעת רחמים ועת רצון מלפניך, ותעשה עמדי (פלוני בן פלונית) ועם כל עמך בית ישראל
בכל מקום שהם, ניסים גלויים ונסתרים ותצילנו מכל צרה וצוקה מעתה ועד עולם,
(ויבקש מה שצריך לעצמו ולאחרים כגון: ובפרט שתשלח רפואה שלימה לחולה פלוני בן פלונית)
* ![]()
***
תפילה לעתות צרה מהרב המגיד הקדוש רבי ליבער הגדול מבארדיטשוב זי"ע אשר קיבל מאליהו הנביא ז"ל